סרטן בילדים - דף הבית
סרטן בילדים מידע
גידול ע"ש ווילמס
סרטן הכבד
לוקמיה לימפוציטית חריפה (ALL)
לוקמיה מיאלוציטית חריפה (AML)
לימפומה ע"ש הודג'קינס
לימפומה שאינה הודג'קינס
מערכת העצבים - נוירובלסטומה
רטינבלסטומה – גידולים בעין, ילדים
סרטן המוח
סדרת מפגשים להורים לילדים הסובלים מגידולי ראש
גידולי מח בילדים-מדריך להורים
גידול עצם - אוסטאוסרקומה
גידול עצם - סרקומה ע"ש יואינג
רבדומיוסרקומה
התמודדות ושיקום
זכויות ושירותים
פעילויות האגודה למען ילדים
בוגרים צעירים יוצאים לחיים
השלמת חומר נלמד
אירועים וכנסים
פרוייקטים מיוחדים
"רוכב ישראל, 2004 VOLVO FOR LIFE"
 ...תוכן ענינים  גידולי מח בילדים-מדריך להורים 

מהם הסוגים השונים של גידולי המח?

הגליומות, גידולי רקמת החיבור של המח

כפי שכבר הזכרנו, כל רקמה בגוף בנויה מיחידות קטנות הנקראות "תאים". המח גם כן בנוי משני סוגים עיקריים של תאים: הסוג האחד הוא תאי העצב, הנוירונים, שהם מפעילים את התפקודים המחיים השונים, והסוג השני הוא תאי הגליה, שהיא רקמת החיבור המאחדת את כל הנוירונים לגוף האחד של המח. גידולים שמקורם ברקמת הגליה, נקראים גליומות GLIOMAהגליומה היא הסוג הנפוץ ביותר של גידול מחי אצל ילדים. אחד מסוגי התאים של רקמת הגליה הוא האסטרוציט. גידול שמקורו באסטרוציטים נקרא אסטרוציטומה- ASTROCYTOMA.כפי שכבר הזכרנו, איפיונו של גידול מחי נקבע הן על ידי דרגת הממאירות שלו והן על ידי מיקומו הסםציפי במח.
דרגת הממאירות של התא, נקבעת על ידי קצב ההתחלקות שלו. כידוע לכל תא יש אזור מרכזי, גרעין, שם מרוכזת הפעילות החיונית של התא, ושם אצור עיקר החומר הגנטי. ככל שהגידול ממאיר יותר, כן יראה הגרעין במיקרוסקופ שונה מהרגיל, ונקבל חוסר אחידות במראהו. זהו אחד הסמנים המיקרוסקופיים לממאירות. סמן אחר הוא ריבוי מיטוזות MITOSISכלומר, ריבוי תאים הנמצאים בשלבי חלוקה. בנוסף לשני סמנים אלו, ככל שהגידול ממאיר יותר, כן נראה בו ריבוי ושגשוג של כלי דם, וכן אזורי נמק.

בהתאם לשינויים אלו אנו מדרגים את ממאירותם של הגליומות. על פי החלוקה השכיחה, ככל שמספר הסמנים שאנו מוצאים בבדיקה המיקרוסקופית קטן יותר, כך הגליומה בדרגת ממאירות נמוכה יותר. לדומא: אם יש רק סמן אחד, לרוב אי סדירות של הגרעינים, דרגת הממאירות נקבעת כדרגה נמוכה. מאידך, בסוג הממאיר ביותר, הנקרא גליובלסטומה מולטיפורמה GLIOBLASTOMA MULTIFORME ימצאו כל סמני הממאירות. חשוב לציין את האסטרוציטומיה הפילוציטית POLYCYTIC ASTROCYTOMA, שהיא סוג שכיח ביותר של גידול באזורים שונים במח, ולרוב דרגת ממאירותה נמוכה.

אסטרוציטומה צרבלרית CEREBRAL ASTROCYTOMA

הצרבלום, בעברית: המוחון או המח הקטן, נמצא בחלקו האחורי של המח ומונח בחלקה האחורי של הגולגולת באזור הנקרא הגומה האחורית. בדרך כלל, האסטרוציטומות של הצרבלום הינן מדרגת ממאירות נמוכה (אסטרוציטומה פילוציטית POLYCYTIC ASTROCYTOMA ), ובכשני שלישים מהמקרים הגידול הינו ציסטי כלומר, חלקו העיקרי ולפעמים רובו מכיל נוזל.
הטיפול היעיל ביותר כנגד האסטרוציטומה הצרבלרית הינו כריתתה הניתוחית. בדרך כלל ניתן לכרות את הגידול בשלמותו וזהו כל הטיפול הנדרש. במקרים בהם כריתה שלמה אינה אפשרית, אפשר להיעזר בהקרנות כדי לנסות ולסלק את שארית הגידול. בכל מקרה, לאחר כריתת הגידול חשוב להמשיך במעקב רפואי, מאחר והגידול עלול לחזור, גם כעבור מספר שנים, במידה ולא נכרת בשלמותו.

אסטרוציטומה המיספרלית HEMISPHERAL ASTROCYTOMA

אסטרוציטומות עלולות להיווצר גם במח הגדול. כאן אנו עלולים לפגוש גם אסטרוציטומות עם מבנה תאים מיוחד, כגון האסטרוציטומה הפיברילרית ASTROCYTOMA FIBRILLARY או אסטרוציטומה נדירה עוד יותר הקרויה פלאוקסנטוכרומית ASTROCYTOMA PLEOXANTHOCHROMATIC. הגידולים שבריקמת המח הגדול, גידולים המיספרליים, עלולים לגרום את הסימנים הקלאסיים של כאבי ראש, הקאות ובחילות, לעיתים חולשה מוטורית, בהתאם לאזור המח המעורב ולעיתים גם פירכוסים. מאחר והגידול הינו גוף המעורר פעילות חשמלית לא תקינה במח. הכללים הטיפוליים האמורים לגבי אסטרוציטומות המוחון נכונים גם לגבי אסטרוציטומות שבדרגת ממאירות נמוכה במח הגדול. גם כאן המעקב חשוב ביותר. לעיתים, בעיקר אם הגידול לא נכרת במלואו, עלול הילד להמשיך ולסבול מפירכוסים קשים לשליטה, ולעיתים עשוי הדבר להוות גורם לשיקול חזרה על הניתוח בחיפוש אחרי אפשרות לכריתה נרחבת יותר של הגידול.
מובן שדרגת הממאירות של האסטרוציטומה עלולה להיות גבוהה, ואז יקבל הילד גם טיפול כימי בנוסף לאפשרויות הטיפוליות האחרות.

גליומת גזע המח BRAIN STEM GLIOMA

גזע המח הינו אזור מחי המפקח על תיפקודם של אברים חיוניים ביותר, במיוחד על מנגנוני בליעה, נשימה ועוד. אפילו גידול בדרגת ממאירות נמוכה הנמצא באזור זה, עלול לגרום בשל מיקומו ללחץ ולהפרעה בתיפקודם של מערכות חיוניות. כאשר הגידול מערב את חלקו הפנימי של גזע המח, הטיפול היעיל ביותר העומד לרשותנו הוא הטיפול הקרינתי. חשוב לזכור כי טיפולים באמצעות קרינה עלולים לגרום לבצקת מקומית, וכאשר יש בצקת באזור גזע המח הדבר יכול לגרום לשינויים תפקודיים קשים של הגוף, עד כדי שקיעה בתרדמת (קומה). כדי למנוע מצבים כאלו, הטיפול הקרינתי עשוי להיות מלווה במתן דקסהמטזון DEXAMETHASONE, שמתפקידו למנוע או להקטין את הבצקת. בדרך כלל הטיפול הקרינתי יינתן במספר "מנות", עד לכמות מצטברת של כ- 5,000 רד (שזו היחידה בה אנו מודדים קרינה).בדרך כלל, לפני או לאחר הטיפול הקרינתי, נשתמש במספר טיפולים כימיים. גידול המערב את פנים גזע המח הינו גידול מדאיג, מחקר רב נעשה כדי למצוא לו את הטיפול הטוב ביותר האפשרי.
קיים סוג אחר של גידולי גזע המח, הגליומה הצומחת בחלקו הגבי של גזע המח ומחוץ לו. גליומה אקזופיטית EXOPHYTIC GLIOMA או גליומה ציסטית CYSTIC GLIOMA . בגידולים אלו, מאחר והם צומחים מחוץ לגזע המח ואינם חודרנים ומפושטים בגזע המח, ניתן לבצע כריתה כירורגית. אם הגידול הוצא בשלמותו אפשר לצפות להחלמה מלאה.
סיבוך חשוב אשר עלול ללוות גידולים בחלקו האחורי של המח הוא שיתוק עצב הפנים. העצב עלול להיפגע הן בשל לחץ מצד הגידול והן בשל נזק בעת הניתוח. במצבים כאלו יש עיוות של הפה אל הצד הפגוע, וכן הפרעה בסגירת העין באותו צד. אצל נערים ונערות בגיל ההתבגרות, פגיעה כזאת עלולה להיות משמעותית מאד, בשל פגיעה בדימוי העצמי, עקב העיוות בפנים. לעיתים העצב הגולגלתי השישי עלול להיפגע. זהו עצב המניע את העיניים כלפי חוץ ובעת פגיעתו, יהיה שיתוק של המבט הצידה באותה עין.

הגליומה ההיפוטלמית HYPOTHALAMIC GLIOMA/כיאזמטית
CHIASMATIC GLIOMA
גליומת מסלולי הראיה OPTIC GLIOMA

אלו גידולים שכיחים יחסית המערבים את עצבי הראיה בדרכם מהעין אל מרכז הראיה המחי, הממוקם בחלקו האחורי של המח, באונה האוקסיפיטלית של המח. רובם המכריע של גידולים אלו הינו גליומה בדרגת ממאירות נמוכה ביותר (אסטרוציטומה פילוציטית). מכיוון שלעיתים הגידול חודרני בתוך מסלולי הראיה, ללא חלק חיצוני, והגישה הכירורגית יכולה לגרום לנזק בראיה, לא נבקש הוכחה פתלוגית באמצעות בדיקת רקמה (ביופסיה) מהגידול, ונתייחס אליו כאל אסטרוציטומה פילוציטית, כל עוד המהלך הקליני לא העלה ספקות באבחנה. הגידול יכול להיות ממוקם לאורך עצבי הראיה, בכיאזמה האופטית THE OPTIC CHIASMA , שזו נקודת ההצטלבות של עצבי הראיה הנמצאת במרכז המח בחלקו הקדמי, או בהיפוטלמוס HYPOTHALAMUS, שזו בלוטה המפקחת על מספר רב של הורמונים חשובים, ובכללם אותם הורמונים המפקחים על משק המלחים של הגוף, ונמצאת בסמוך לכיאזמה. בגיל הינקות, גידול באזור ההיפוטלמוס עלול לגרום לתסמונת מיוחדת הנקראת התיסמונת הדיאנצפלית SYNDROME DIENCEPHALIC אשר מתאפיינת במשקל ירוד ביותר אצל תינוק שלמרות הגידול ומשקלו הירוד מאד נראה עליז ופעיל במיוחד. גליומת מסלולי הראיה מופיעה אצל כ-15% מהילדים הסובלים מנוירופיברומטוזיס NEUROFIBROMATOSIS מסוג 1. בקבוצת ילדים זו הגידול נוטה להתנהג בצורה שפירה ביותר ובאופן שאינו ניתן לחיזוי. לעיתים הוא יציב לתקופות ארוכות, גדל מעט ושוב מתייצב לפרק זמן לא ידוע מראש. לעיתים הוא עשוי לסגת ספונטנית. בילדים אלו הגידול לרוב מאורך, ומערב חלק משמעותי מעצבי הראיה. הגידול עלול להופיע גם אצל ילדים ללא נוירופיברומטוזיס, אך בשכיחות קטנה יותר. כאן, לרוב, צורתו לא תהיה מאורכת אלא דווקא בצורת גוש כדורי, והסכנה למעורבות ההיפוטלמוס גבוהה יותר. בראש ובראשונה גורם הגידול לירידה בראיה, ולכן חשוב להעריך ככל הניתן את תיפקודי הראיה של הילדים על ידי בדיקות קרקעית העין, שדות ראיה וחדות ראיה. מאידך גיסא בדיקות אלו דורשות הקשבה ושיתוף פעולה רב עם הבודק, וככל שהילד צעיר יותר כך יעילותן של בדיקות אלו פוחתת. לעיתים קרובות, הגישה הטיפולית הראשונה שננקוט תהיה על ידי טיפול כימי.
אנו יודעים שטיפול המורכב משתי תרופות, וינקריסטין וקרבופלטין VINCRISTINE CARBOPLATINE נמצא יעיל מאד כנגד גליומת מסלולי הראיה. זהו טיפול הנסבל בקלות יחסית. משך הטיפול יהיה לפחות שנה וחצי. הציפייה המינימלית מהטיפול, היא הקטנת הגידול והבאתו למצב יציב, בו לאורך תקופת זמן ממושכת לא תהיה כל הגדלה בממדיו. לעיתים עלול פרוטוקול טיפולי זה להסתבך בתגובות של רגישות יתר קשה (אנפילקסיס ANAPHYLAXIS) לקרבופלטין. במצבים כאלו אנו עשויים לשקול את מתן התרופה בשיטה מיוחדת הבנויה על מתן התרופה במינונים קטנים העולים בהדרגה (דה-סנסיטיזציה DE-SENSITIZATION), אך הדבר מחייב זהירות מירבית. כמו כן קיימים פרוטוקולים טיפוליים אחרים, כגון שימוש בתרופה הנקראת וי-פי 16, ועוד. כדאי לזכור כי כל העת נעשים ניסיונות טיפוליים בתרופות נוספות, וגם הצוות הטיפולי שלכם עוקב אחרי כל החידושים בתחום זה.

לעיתים, כאשר קיים גוש מוגדר וגדול, יהיה מן ההיגיון לנסות בראשונה כריתה כירורגית כדי להקטין את הגוש, ורק אחר כך להשתמש בטיפול הכימי.
כמובן שבהגיע הילד לגיל מתאים, ואם הטיפולים האחרים לא הביאו להשפעה כפי שאנו מצפים, נשתמש בקרינה לגידול, וגם זה אמצעי יעיל לטיפול בגידולים אלו.

מדולובלסטומה MEDULLOBLASTOMA

מדולובלסטומה הינו גידול מסוג הנקרא גם PNET, ובעברית : גידול שמקורו מתאים של רקמה עוברית הנקראים נוירו-אקטודרם NEURO – ECTODERM. המדולובלסטומה ממוקמת במוחון, וסימניה הקליניים, הם לרוב כאבי ראש והקאות, קשיי קואורדינציה ותיאום בין התנועות של הגוף. בייחוד בהליכה (אטקסיה ATAXIA). זהו גידול אשר יכול לזרוע גרורות במערכת העצבים, במיוחד לאורך חוט השדרה אך גם בקרומי המח. משום כך, חיוני כי במהלך האיבחון של ילד עם מדולובלסטומה יבוצע גם MRI של עמוד השידרה כדי לבדוק אם גם הוא מעורב במחלה.
הטיפול בגידול כולל בדרך כלל כריתה כירורגית, רצוי של הגידול כולו, וכן קרינה לאזור הראש ועמוד השידרה, כדי ל"נקות" את מערכת העצבים מתאי גידול. בנוסף יקבל הילד גם טיפול כימי. חשוב לציין כי מדולובלסטומה הוא גידול אשר תוחלת החיים בו השתפרה ביותר בשנים האחרונות, אולי יותר מגידולים אחרים, זאת הודות לצירוף של אמצעים טיפוליים יעילים.
אצל תינוקות, לפחות אצל אלו שמתחת לגיל שלוש, אנו מעונינים להימנע ככל הניתן מטיפול קרינתי, או לפחות לדחות אותו עד לשלב בו המח בשל יותר ועמיד יותר בפני תופעות הלוואי של הקרינה. אנו נשתמש אז בפרוטוקול המבוסס על כימותרפיה ונדחה את הקרינה ככל האפשר.

אפנדימומה EPENDYMOMA

זהו גידול אשר מקורו ברקמת האפנדימה שהיא "הציפוי" של חדרי המח. לכן גידולים אלו יהיו קשורים במיקומם לחדרי המח, והם עלולים לגרום לחסימת הזרימה התקינה של נוזל השידרה, ועל ידי כך – להידרוצפלוס. הטיפול העיקרי בגידולים אלו מבוסס על כריתתם ככל הניתן יותר, ולעיתים בנוסף גם הקרנות וטיפול כימי.

קרניופרינגיומה CRANIOPHARYNGIOMA

זהו גידול הצומח במח באיזור הנקרא האוכף התורכי, ומעליו. באזור זה נמצאות מספר רקמות חיוניות, כגון הכיאזמה האופטית, שזו הצטלבות עצבי הראיה הבאים מכל עין ועוברים לצדו השני של המח. כתוצאה מכך, גידול זה עלול לגרום להפרעות בראיה וצימצום של שדות ראיה. כמו כן, באותו אזור נמצא ההיפוטלמוס, שזהו אזור מחי בעל השפעות הורמונליות, התנהגותיות ואחרות, והחדר השלישי של המח המכיל את הנוזל הצרברו-ספינלי (נוזל השידרה). בתוך האוכף התורכי נמצאת בלוטת יותרת המח, (היפופיזה) המפרישה הורמונים רבים כגון הורמוני גדילה, והורמונים המווסתים את פעולת בלוטת המגן ובלוטת האדרנל. הגבעול של בלוטת ההיפופיזה, אשר גם לו תפקיד חשוב ביותר בהעברת אותות מווסתים אל הבלוטה, לרוב נמצא סמוך מאד לגידול. כתוצאה מכך הגידול עלול לגרום למצב הנקרא דיאבטס אינסיפידוס DIABETES INSIPIDUS, בו אובדת השליטה על שמירת המים בגוף כתוצאה מחסר ההורמון האנטי דיורטי ADH, לפעמים גידול זה גורם להידרוצפלוס. בבדירות ההדמיה מתאפיין הגידול על ידי מבנים ציסטיים והסתיידויות בתוכו. הטיפול המקובל לגידול זה הינו כריתה כירורגית, ולעיתים רחוקות ישקלו להוסיף גם הקרנה מקומית.

אדנומה של ההיפופיזה ADENOMA OF HYPOPHYSIS

זהו גידול הצומח מתוך בלוטת ההיפופיזה. באופן עקרוני אנו מחלקים גידולים אלו לשתי קבוצות: אלו שהם בעלי פעילות הורמונלית ( מאותו סוג של הורמוני ההיפופיזה), ואלו שאינם בעלי כל פעילות שכזו. גידולים אלו, בשל מיקומם עלולים ללחוץ על הכיאזמה האופטית ולגרום לצמצום שדות הראיה של הילד. האדנומות מפרישות ההורמונים עלולות לגרום לסימנים של יתר פעילות הורמונלית, כגון עודף הורמון האדרנל (תסמונת קושינג), עודף הורמון הגדילה או עודף פרולקטין. בהתאם לסימפטומים הנגרמים על ידי הגידול, תישקל הוצאתו הכירורגית.

ציסטה קולואידלית COLLOID CYST

זהו גידול ציסטי שפיר המופיע בתוך החדר השלישי במח. עם גדילתו הוא עלול לגרום לחסימה של פתחי החדרים ולגרום להידרוצפלוס. הטיפול הנחוץ הוא כריתה כירורגית.

גידולי אזור בלוטת הפינאל PINEAL BODY

במרכז המח, מאחורי החדר השלישי ומעל חלקו האמצעי של המח (MIDBRAIN) מצויה בלוטת הפינאל. לבלוטת זו ככל הנראה מספר תפקידים הורמונליים אשר לא כולם ברורים עדיין. לדוגמא, הורמון המלטונין, אשר קשור בויסות מעגל השינה, מופרש על ידי בלוטה זו. הגידולים השכיחים באזור הפינאל הינם ממקור תאים ראשוניים (GERM CELLS) ולהם מספר צורות הופעה אפשריות. בשל מיקומם, גידולים אלו יכולים לגרום לחסימת ניקוז נוזל השידרה, להידרוצפלוס, להפרעות ראיה ולהתפתחות מינית מוקדמת.

לימפומה של המח BRAIN LYMOPHOMA

לימפומה הינה תהליך גידולי ממקור תאי מערכת הלימפה, זו המערכת הכוללת תאי דם אשר במצב הנורמלי נלחמים בזיהומים שונים התוקפים את הגוף. לימפומה עלולנ לערב הן את המח והן את חוט השידרה, הן באופן ראשוני והן כחלק מהתפשטות התהליך מרקמות אחרות. הטיפול יהיה בדרך כלל על ידי כימותרפיה.

גידולי חוט השידרה

בחוט השידרה עלולים להופיע כמעט כל הגידולים המערבים את המח.
הגידולים יכולים להופיע באזור זה הן באופן ראשוני, או כגרורות של גידולי מחי ראשוני. תופעה כזו אנו רואים לרוב במדולובלסטומה. גידולי חוט השידרה יכולים להיות פנימיים (INTRINSIC) דהיינו צומחים מתוך חוט השידרה, או חיצוניים (EXTRINSIC), הצומחים מחוץ לחוט השידרה, ובשל גודלם מפעילים עליו לחץ. לחץ זה גורם לרוב לכאב מקומי, או מקרין לאזורים רחוקים יותר, לעיתים גורם לשיתוקים, חולשה והפרעות תחושה. אותם שיקולים טיפוליים הננקטים כלפי גידולי המח ננקטים גם כלפי גידולי חוט השידרה. גם בנויפרופיברומטוזיס אפשר למצוא גידולים המערבים את חוט השידרה. לרוב אלו גידולים שמקורם במעטפות שורשי העצבים (נוירו-פיברומות) והם חודרים אל תוך עמוד השידרה דרך התעלות דרכם יוצאים ממנו העצבים. הגידול מזכיר בצורתו פעמון וכך הוא נקרא בעגה המקצועים (DUMB BELL TUMOR). הגידול הוא שפיר וניתן לכריתה כירורגית.

מהו גידול?   
למה גורמים גידולי המח?   
לחץ תוך גולגלתי מוגבר   
המח ותפקודיו   
הדמיית המח   
מהם הסוגים השונים של גידולי המח?   
מילים קשות: נוירו-כירורג, אונקולוג, נוירולוג   
דרכי טיפול   
פירכוסים? – לא נורא!   
נוירופיברומטוזיס NEUROFIBROMATOSIS   
ומה בעתיד?   
מידע עודף   
ילד – הורים – רופא   
רשימת מושגים   
מפגשים להורים של ילדים הסובלים מגידולי ראש   
العربية   
Русский   
English   
   

מהו גידול?   
למה גורמים גידולי המח?   
לחץ תוך גולגלתי מוגבר   
המח ותפקודיו   
הדמיית המח   
מהם הסוגים השונים של גידולי המח?   
מילים קשות: נוירו-כירורג, אונקולוג, נוירולוג   
דרכי טיפול   
פירכוסים? – לא נורא!   
נוירופיברומטוזיס NEUROFIBROMATOSIS   
ומה בעתיד?   
מידע עודף   
ילד – הורים – רופא   
רשימת מושגים   
מפגשים להורים של ילדים הסובלים מגידולי ראש